ניתוח גומות חן

אכן קיימות שתי שיטות:
1. יצירת גומת חן על ידי פציעת רירית הלחי מבפנים ויצירת הצטלקות פנימית.
החיסרון העיקרי: אחוז זיהומים מאד גבוה (50%) ותוצאה לא טובה יותר מהשיטה השניה.
2. יצירת גומת חן על ידי תפר פנימי בחתך מזערי. התאוששות מהירה וללא זיהומים (כמעט).
החיסרון: חוט שאינו נספג הקיים בלחי. באחוז מזערי מהמקרים הוא עלול להזדהם גם שנים לאחר יצירת הגומה.
בשקלול שתי השיטות אני מבצע את השיטה השניה. פשוטה יותר.