גומות חן – זיהום לאחר יצירה

זיהום לאחר יצירת גומת חן הינו נדיר. הוא קיים ב- 0.5% מהמקרים. זיהום גומת חן בלחי בדרך כלל נוצר בשלושה שבועות ראשונים אחר יצירת הגומה, אך תועדו מקרים בהם הוא הופיע זמן רב לאחר מכן. הסיבה לזיהום נעוצה בקיום אוכלוסיית חיידקים אלימה במיוחד בחלל הפה (נשיכת אדם מסוכנת מנשיכת כלב מסיבה זו!) והיוותרות תפר ניילון בתוך רקמת הלחי, אותו תפר היוצר ושומר על צורת גומת חן.

סימני היכר: הצורה ה"סוערת": כאב מקומי מתגבר חום גבוה, הפרשה מהחתך בלחי, אודם ונפיחות עור הלחי עם השתטחות גומת החן הקיימת. בשני מקרים תועדה פריצתת מוגלה אל מחוץ לעור הלחי.
הצורה ה"שקטה": כאב מקומי והופעת גוש קטן על פני העור במקום גומת החן שנעלמה.

טיפול: מתן אנטיביוטיקה פומית ושטיפות החתך הרירית הלחי הפנימית. במידה והנפיחות / הגוש לא נעלמים יש להוציא את תפר גומת חן. באם ההוצאה מלאה גומת החן נעלמת.

במידה ונוצר פצע פתוח בעור החיצוני של הלחי עלולה להיווצר צלקת ו/או פיגמנטציה במקום. הן עלולת לבלוט לעין על פני לחי חלקה.