הצלקת הרצויה הינה פס מעט בהיר / מעט כהה על פני העור, שטוח ודק. לעתים, בטווח 0.5% עד 2% מהמקרים, קיימת הצטלקות פחות מוצלחת המצריכה טיפול נוסף. זאת, עקב תכונות ההצטלקות של עור המנותח/ת (לדוגמה: נטיה להצטלקות, החלמה ידועה איטית של פצעים, עישון כבד). אם אין היסטוריה מוכחת של ריפוי צלקות בעייתי, לא ניתן לחזות כיצד יתרפאו הצלקות.
סימני היכר:
1. צלקת בולטת (היפרטרופית): נוקשה, אדומה ומגרדת, אך עדיין בקו חתכי הניתוח.
צלקת בולטת מאד (קלואידית): נוקשה, אדומה ומגרדת, צומחת אל מעבר לקו חתכי הניתוח.
2. צלקת מתרחבת: בפרט במוקדים בהם העור נמתח (מפרקים, תחתית השדיים, גב, בטן). תהליך ההתרחבות קורה לאט. הצלקת דקה בדרך כלל.
טיפול:
1. לצלקות הבולטות: משחות נגד צלקות (קלו-קוט, מדרמה, סטרואידים מקומיים), יריעות סיליקון הנצמדות לצלקת, חבישות לחץ והזרקת סטרואידים אל תוך הצלקת. הסיליקון והסטרואידים מעלים פירוק רקמת צלקת ומורידים ייצור רקמה זו. יעילות הטיפולים אינה מוחלטת. ייתכנו מצבים בהם ההצטלקות הלא תקינה תחזור.
2. לצלקת המתרחבת: ללא צורך בטיפול, אם ההתרחבות של מספר מילימטרים. אם ההתרחבות גדולה יותר, ניתן לשקול ניתוח נוסף לצמצום רוחב הצלקת. לא תמיד יצליח, שכן המתח שגרם לצלקת להתרחב עדיין נותר.
עוד לגבי צלקות ניתן לקרוא בדף טיפול בצלקות המצוי באתר.