נמק

נמק נגרם מפגיעה באספקת דם לעור ולרקמה הרכה מתחתיו, המועתקים ממקומם הטבעי למקום חדש (דוגמת עור מאחורי האוזניים במתיחת פנים, פטמה בהקטנת שדיים ועור במרכז בטן תחתונה בניתוח מתיחת בטן). מימדי הנמק בדרך כלל מוגבלים וקטנים. תופעה זו נדירה וקורית בשכיחות של 0.5% עד 1% מהניתוחים.

גורמים עיקריים: עישון כבד, מרקם עור גרוע (דוגמת הצטלקויות אקנה קשות) מימדים גדולים של אתר הניתוח (דוגמת שדיים גדולים וצנוחים מאד), בעיות בזרימת הדם למקום, וטיפול הקרנות בעבר. לא ניתן לצפות מראש את כל גורמי הסיכון להתהוות הנמק.
סימני היכר: העור משנה צבעו לסגול-כחול כהה, ובהמשך לשחור עם התקשות הדרגתית. תיתכן פעירת שולי חתך הניתוח במקום.
טיפול: בדרך כלל שמרני עם הטריה של המוקד הנמקי לפי צורך. לאחר ההטריה ייחבש המקום בחבישות סופחות נוזלים ומפרקות רקמה נמקית דוגמת הטיפול בכוויות. במקרים נדירים יהיה צורך בניתוח גדול יותר, כולל הטריה מאסיבית. מקרים אלה יצריכו אשפוז וטיפול בבית חולים. הטיפול בנמק יכול להאריך את תקופת הריפוי, ועשוי להצריך ניתוחים מתקנים. התוצאה האסתטית הסופית יכולה להיות פחות טובה מהרצוי, אך אין למנתח שליטה על כך.